אברהם בורג או צערו של טרוצקי

יוסף בורג, אביו של אברהם בורג, היה בקי בתרבות גרמניה, דובר שפות, רב וד”ר למתמטיקה. הוא חמק בדוחק ממחנות המוות ב-1939 בברחו מגרמניה כמהגר לפלסטינה, לפני שננעלה המלכודת הנאצית

מעת שהתבסס במה שעתיד היה להפוך למדינת ישראל, הוא הקים בה משפחה בה שילב את ערכי המודרנה, הציונות והדת, והשתתף בכל מאבקיה כפטריוט, חבר כנסת ושר

האב והבן לבית בורג מהווים בפני עצמם סיכום של מהות הציונות. דור ראשון שעבר רדיפות וייסד את מדינת היהודים, ודור שני המניב יהודי חדש החי בליבה של מדינה בין האומות

אברהם בורג הוא אדם חריף ובעל אישיות חזקה, אך עם זאת ניתן לראות בו כשלוחה של אביו. כקצין בצנחנים, יהודי שומר מצוות, פוליטיקאי מחונן ויושב ראש הכנסת והסוכנות היהודית, הוא מהווה על פי המסלול שעבר, את כל מה שהיהודי המתחדש יכול היה לחזות כדוגמא לאפוס הציוני

מזה כעשר שנים, עם זאת, אברהם בורג שינה את עורו ודוחה אף את עצם הרעיון של מדינה יהודית. כעת הוא תומך במפלגת חד”ש, מפלגה פוםט-קומוניסטית, מכריז על קץ הציונות, קורא לביטול חוק השבות מתנגד לכל קשר רשמי בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות

לאברהם בורג עומדת הזכות להשקפת עולם משלו. עם זאת, התכחשות בקנה מידה כזה בהחלט מעוררת חלחלה. כאשר הוא מתבטא אודות תולדות הציונות, הוא אמנם מכיר בכך שישראל נהגה באופן סביר בפותחה את דלתותיה בפני פליטי וניצולי השואה לאחר מלחה”ע השניה, אך כעת דעתו היא שתקופה זו חלפה, וכי אין להיאבק עוד באנטישמיות כבתופעה ייחודית, אלא כי מאבק כזה צריך להיכלל במסגרת פעילות הומניסטית בקנה מידה נרחב יותר

אברהם בורג מחזיר אותנו מאה שנה אחורנית, לימים בהם האינטלקטואלים היהודים שניזונו ממאורות הדור, נחלקו לשני מחנות: חלקם חשבו שכדי לבער את אי-הצדק, נכון היה להזדהות עם ברית המועצות ולשאוף לכינון סדר עולמי חדש, בעוד אחרים חשבו כי במהלך ההמתנה לכך, על היהודים לקחת את גורלם בידיהם, אחרת ייעלמו לפני שתוגשם המהפכה

אחת ההתגלמויות של אנשי המחנה הראשון היה טרוצקי. למחנה השני השתייך בן גוריון. ההמשך ידוע: הקומוניסטים היהודים נרדפו ע”י הקומוניסטים שאינם יהודים, ותנועות כגון הבונד [1] שקעו כליל. לגבי מדינת ישראל, לידתה הועילה רבות למיליוני יהודים, ואילו דעתה של ההיסטוריה על ההרפתקה הקומוניסטית היא שמדובר בקטסטרופה

מה שמקומם בעמדותיו של אברהם בורג, הוא שהוא מפגין אנוכיות בלתי מתקבלת על הדעת כלפי היהודים השואפים לעלות ארצה

בעוד הוא ומשפחתו סגרו את המעגל בן אלפיים השנים, של שיבת העם היהודי למכורתו, הוא מתכוון לטרוק את הדלת בפני אלו שלא התמזל כך מזלם. גם אם מאות אלפי ניצולי שואה חיים עדיין, הוא מכריז בקלות יתרה כי לילדיהם אין מה לחפש בישראל

אברהם בורג מתיר לעצמו לקבוע היכן מתחילה הציונות והיכן היא מסתיימת, היכן מתחילה האנטישמיות והיכן היא מסתיימת. הוא מתהדר בהכחשה של מציאות בה ישראל היא עדיין מקום מפלט עבור יהודים רבים התרים אחר זהותם בעולם המקיא אותם מקרבו מעט יותר מדי יום ביומו. הוא מסרב להביט במציאות, המראה כי הרחם ממנה יצאה המפלצת הנתעבת [2], עדיין פורייה
הוא מעלה על הדעת את אותם היהודים שהעריכו כי עתידם מובטח ערב גירוש ספרד, אלו שהאמינו כי הם גרמנים כמו כל היתר ערב השואה, או שחשבו שצרפת תערוב לאזרחותם לפני עליית משטר וישי

ואגב הנקודה האחרונה הזאת, קיימת גם איזו ציניות אצל אברהם בורג, בכך שהוא רוכש לעצמו מחד אזרחות צרפתית, ומנהל מאבק כדי להערים קשיים על יהודי צרפת המבקשים לרכוש לעצמם אזרחות ישראלית מאידך
כאמור לעיל, אברהם בורג זכאי להחזיק בדיעותיו, אך לאחרים ישנה גם כן הזכות לסבור כי דעותיו הן בגדר שערוריה הן כלפי המתים והן כלפי החיים בישראל
===
[1] ההתאחדות הכללית של הפועלים היהודים בליטא, פולין ורוסיה
[2] התייחסות לנאציזם בחיבור מאת ברטולד ברכט

Comments are closed.