Categories

A sample text widget

Etiam pulvinar consectetur dolor sed malesuada. Ut convallis euismod dolor nec pretium. Nunc ut tristique massa.

Nam sodales mi vitae dolor ullamcorper et vulputate enim accumsan. Morbi orci magna, tincidunt vitae molestie nec, molestie at mi. Nulla nulla lorem, suscipit in posuere in, interdum non magna.

הרצון על פי ישעיהו לייבוביץ

מושג הצו הקטגורי של הוגה הדעות עמנואל קנט, משמעו להציב בפני האדם תורת התנהגות מוסרית המבוססת על ההיגיון כך שניתן להציגו ככלל אוניברסאלי, ובכך לבסס חוק המושתת על הסכמה כללית. לעומת זאת ישעיהו לייבוביץ’, הוגה דעות בתחום היהדות, פילוסוף ומדען, טוען כי גם אם הוא מסכים לעיקרון זה, עדיין אין להתעלם מהרצון האנושי, היות שזה האחרון פורץ את מסגרתם של חוקי הטבע ולפיכך גם את חוקי ההיגיון. הוא גורס אם כן כי האדם אינו חלק מהטבע, בדיוק מפני שהוא מסוגל ליצור בידול בין הרצון שלו לבין ההיגיון.

בפיסיקה אין תוצאה ללא גורם, אך הרצון האנושי אינו כפוף לכלל זה – אלא להיפך, הוא מהווה מכת נגד לרעיון של גורם ותוצאה. זוהי תופעה ייחודית בטבע, שכן מהאטום ועד לגלקסיות, אין דבר ביקום כולו, ויהא מורכב ככל שיהיה, אשר מציג רצון. על כן לפי לייבוביץ’ לא ניתן להבין את טבעו האמיתי של הרצון האנושי.

החיות מסוגלות לחשוב ולחוות סבל – אפילו סבל נפשי – אך כל מה שיעשו הוא תמיד בגדר תגובה. את הפער באינטליגנציה בין אדם לחיה לא הכרחי להגדירו מהבחינה הכמותית (ישנן חיות בעלות יכולות קוגניטיביות העולות על אלה של האדם), אלא מבחינת היכולת לרצות דבר מה. האדם, מעבר ליכולתו להבין, מסוגל לרצות דברים מבלי שיביא בחשבון את יכולתו להבין. בין הרצון להבנה אין כל קשר של גורם ותוצאה, או כל קשר למציאות.

כל מי שמכיר ומבין את הרלבנטיות של הצו הקטגורי של קאנט יכול באותה מידה להכריע להוציא את עצמו מכלל זה. המוסר של קאנט, אם כן, אינו כופה את עצמו בשום מובן שהוא, מבחינה זו שהוא אינו הכרחי – כי אי אפשר להוכיח כי המוסר נובע מן הטבע. בדיוק להיפך – האדם חומק מן הדטרמיניזם בהציגו את הרצון שלו שיכול להיות בהרמוניה עם הטבע ויכול שלא. אדם אינו מפעיל את הרצון שלו כתגובה לדבר מה, אלא להיפך, הוא גורם לדבר מה להתרחש כתוצאה מהרצון שלו. אדם הוא, אם כן, במובן מסוים סיבת עצמו – ובכלל זה, לאופיו, גם אם הגדרה זו עדיין אינה יכולה להכיל דבר שהוא למעשה בגדר חידה בלתי פתורה.

החופש להכריע והרצון הם זהים במובן מסוים. ללא הרצון אדם אינו כשיר להכריע, שכן הכרעה היא האנטיתזה להסקת מסקנה, שמטבעה בגדר המדע, שהא הדבר היחידי שלמעשה אוניברסלי, שכן הוא כפוף לטבע. המדע אינו דורש דבר מלבד הבנה, כופה את עצמו מעצם טבעו, ואינו דורש הכרעה. מה שמייחד את הרצון האנושי הוא הפלא שדבר יכול להתרחש ללא כל גרימה.

על כן ניתן להסיק כי כל מה שהוא ספציפית אנושי, נובע באורח פרדוכסלי מתוך מה שאינו כפוף להיגיון.

 

Comments are closed.